כל הפוסטים בפרשת שמות

יהודי נכנס לבית הכנסת בערב יום כיפור כשהוא זחוח ואדיש ולא מרגיש לו יום כיפור. הייתה לו שנה סבירה, הוא לא כשל בעבירות חמורות במיוחד ולא שרתה עליו הרצינות של

בחג הפסח תש"נ, ביקרו חמי וחמותי וילדיהם (משפחת הרב מרדכי צבי דוברבסקי מראשון לציון) אצל הורי חמי בניו יורק. במוצאי החג האחרון של פסח הם התכוונו לשוב ארצה ועברו דרך

ראש ישיבה ישב עם תלמידיו בין עצי היער והעביר להם שיעור נלהב על כוחה של מידת הביטחון. הוא הביא דוגמה: "בטחון אמיתי הוא כמו אדם היושב ביער ופתאום מתקרב אליו

העגלון הזקן של העיירה נכנס לבית הכנסת וביקש לדבר עם הגבאי. "החמור המסור שלי, שעבד איתי בנאמנות יותר משלושים שנה, שבק חיים לכל חי. חשבתי איך להנציח אותו באופן מכובד

עשיר קמצן קיבל טלפון מבהיל: "חטפנו את הבן שלך. אם אתה רוצה לראות אותו שוב, תעביר לנו עד יום שישי מליון דולר". הגביר הצטמרר ושאל בחרדה: "הילד אוכל"? "כן"!. "שותה"?